הנחת היסוד שלי טוענת כי המציאות האנושית דומה לים בכל ים יש גלים לעיתים הגלים הם נמוכים, לעיתים בינוניים ולעיתים גבוהים מאד. אין אדם שלא התרטב בים המציאות האנושית ולא חווה חרדה מסוג כל שהוא.
כמו הגלים בים, התקפי החרדה פתאומיים ולעיתים בעלי עוצמה רבה של בהלה, פחד, אי נוחות ואובדן שליטה. יחד עם זאת יש לזכור כי כמו כל שלכל גל ישנה התחלה – אמצע וסוף לעיתים גם התקף החרדה מסתיים לעיתים אורך התהליך כ 10 דקות .
חשוב לזכור כי הפרעות החרדה הן אמיתיות, הן תוצאה של שילוב גורמים פסיכולוגיים, סביבתיים וביולוגיים ולכן חשוב לטפל בהן בהתאם.
חרדה מהווה את הסוג הנפוץ והמצוי ביותר בין הבעיות הנפשיות הפוגעות בילדים, מתבגרים ומבוגרים כאחד. מדובר בתגובת חרום טבעית של הגוף לצורך התגוננות מפני סכנה. החרדה פוגעת במגוון רב ורחב של אוכלוסיות בעולם כולל אוכלוסיות בריאות נורמטיביות ומתפקדות.
להתפתחות החרדה סיבות שונות ולא תמיד ניתן לזהות ולאתר את הסיבה העיקרית. מחקרים רבים הוכיחו את הקשר והשפעתם של גורמים פסיכולוגיים כגון אישיות, אירועי חיים, סגנון חיים כמו כן גורמים פיזיולוגיים כמו תורשה, תהליכים כימיים במוח וכד'.

ידוע כי ישנה אינטראקציה בין סוגי הגורמים השונים כמו מצבי לחץ מתמשכים הגורמים לתגובות פיזיולוגיות שונות.
מבחינה מקצועית מקובל לחלק את הפרעות החרדה לקטגוריות עם מאפיינים שונים אך ברור היום כי לכולן קיים מכנה משותף של מנגנון נפשי דומה. דרך ההתמודדות הנפשית של האדם עם התקפי החרדה יוצרת תגובות שונות.
חרדה היא סוג של התנהגות פיסיולוגית ותגובה פסיכולוגית בו זמנית.
מבחינה פיסיולוגית מעוררת החרדה תגובות כגון: פעימות לב מואצות, קשיים בנשימה תחושת מחנק, או נשימה מהירה, סחרחורת עליה ברמת המתח בשרירים, יובש בפה, הזעת יתר במקומות שונים בגוף, רעד, בחילה אי נוחות במערכת העיכול, וכד'.
מבחינה פסיכולוגית יוצרת החרדה תחושות של חוסר אונים, אובדן שליטה, שיתוק, דפרסונליזציה (תחושה שהדברים אינם מציאותיים), פחד מלצאת מהדעת – להשתגע ואפילו מוות.
תחושת החרדה היא קשה ומאד לא נעימה, האדם חש שהוא חייב לעשות משהו וכאן נכנס המרכיב ההתנהגותי. ההתנהגויות האופייניות הן מיקוד תשומת הלב לתחושות הגוף, הימנעות – במידה וסימני החרדה מופיעים והפחד הוא כניסה לקניון הומה אדם הפתרון הנפוץ הוא להימנע מללכת לקניון. התנהגות ביטחון – המטרה כאן היא למנוע את ההשלכות הקטסטרופליות הנובעות מהפרשנות השגויה, לדוגמה במידה ואדם מפרש מתח בשרירי הרגליים כסימן לכך שהוא עומד להתמוטט בו : ישב, יחזיק במעקה או לחילופין לכווץ את שרירי הרגליים יותר על מנת להימנע מנפילה. התנהגויות ביטחון נוספות מוכרות הן: ללכת עם בקבוק מים ולשתות על מנת להימנע מסגירת קנה הנשימה הגורמת לחנק, לשבת על מנת לא ליפול, להתעלף או להתמוטט, להיות מצויד בתרופות בארנק על מנת למנוע או לעצור את ההתקף בזמן, לנסות לקחת אוויר בכוח על מנת להסדיר את תחושת החנק, לאכול משהו מתוק על מנת להימנע "מנפילת הסוכר" וכד'.
כל ההתנהגויות הללו סוגרות למעשה את מעגל האימה, מחזקות מטפחות ומשמרות אותו. האדם ממשיך לפרש לא נכון את תחושות הגוף והחרדה רק הולכת וגוברת. והוא מרגיש לכוד בתוך המעגל וקשה לו מאד להימלט מהחרדה.