טיפול באמצעות מוסיקה בכלל ועם אוכלוסיה הסובלת ממגבלות שכליות (פיגור שכלי) נפשיות (דיכאון, סכיזופרניה, אלצהיימר וכד ) פיזיולוגיות ונוירולוגיות (שיתוק מוחין, ניוון שרירים, פרקינסון וכד)
כאדם שנחשף לנגינה כבר בשחר ילדותי ( נגינה בכינור מגיל 5.6) ומאז בנגינה על כלי נגינה שונים וחשיפה לסוגים שונים של מוסיקה העסיקה אותי השאלה מדוע למוסיקה לסוגיה השונים ישנה השפעה כה רבה על תגובות האדם (וגם בעלי חיים אחרים) במצבי חיים שונים.
הדוגמה שהרשימה אותי ביותר בתקופת לימודי באוניברסיטה באוסטרליה היתה על שאול המלך שסבל מהפרעת דיכאון שהשפיעה בצורה משמעותית על תפקודו ואז הסכים להצעה שהוצאה לו על ידי יועציו לזמן איש נגינה שינגן בפניו בעת התקופות הדיכאון שלו ואכן דוד המלך שניגן בנבל – כינור היה מגיע אליו ומנגן בפניו ושאול היה נרגע…
כשקראתי על מחקרים שבוצעו בעולם בתחום השפעת המוסיקה על האדם הבנתי כי יש לה יכולת השפעה מדהימה על האדם , כמובן לא כל סוג של מוזיקה. היא חודרת דרך המוח ומשפיעה בצורה ייחודית על תגובות האדם.
ידוע כי עובר שמצבו תקין כבר כשהוא בן 4 חודשים מגיב מגיב לקולות, רעשים, מקצבים להם נחשפת אימו מהסביבה.
בגוף שלנו ישנן פונקציות לא רצוניות שלהן קצב שלהן כגון: קצב הנשימה, פעימות הלב, מחזור הדם, פעילות מוחית.
בטיפול עצמו בניגוד לפסיכותרפיה קיים בחדר עוד גורם נוסף מלבד המטפל והמטופל והוא כלי הנגינה ובתהלך הטיפול מתבצעת אינטגרציה בין השלישיה הזו שהיא מהווה את חווית הטיפול והשלכתותיה.
בשנת 1944 לאחר מלחמת העולם השניה הגיעו לארה"ב חיילים רבים שסבלו מפוסט טראומות (PTSD) באוניבסיטת מצ'יגן אושפזו רבים מהם ובמקביל החלו ללמד סטודנטים רבים שהיו בשלבי סיום התואר השני בפסיכולוגיה ונטייה למוסיקה ללמוד לשלב בטיפול גם את המוזיקה. התוצאות היו מרשימות ועודדו אוניברסיטאות נוספות בעולם ללמד וליישם את שילוב הטיפול במוסיקה.
היום ברחבי העולם וגם במקומות שונים בארץ משולב הטיפול במוסיקה במסגרות בתי חולים ,בתי ספר ומוסדות של החינוך המיוחד בהם הדגש הוא בטיפול הוא קוגניטייבי, שיפור יכולת הקשב והריכוז שיפור תחומי הלמידה ויכולת התפקוד החברתית
ברפואה מטרת השימוש במוזיקה היא לגרום לשיפור ובשינוי מדדים פיזיולוגיים כמו קצב פעימות הלב, לחץ הדם, מערכת החיסון, הפחתת כאבים, הורדת עוצמת התגודה בפחדים וחרדות, הרפיית שרירים, הגברת רמת האנרגיה החיובית והעייפות וכד.
מאז שהגעתי ארצה לאחר לימודי 1967 עבדתי במסגרת החינוך המיוחד במחלקת הילדים בבית החולים הממשלתי בנס ציונה שם חקרנו בשילוב מוסיקה מיכשור אלקטרוני את הפרופיל הפסיכופיזיולוגי של ילדים על הרצף האוטיסטי על מנת להתאים את שיטת ואופן הטיפול בילדים מחקר זה נעשה בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. עבדתי גם בבית ספר לילדים הסובלים משיתוק מוחין כשהמגמה היתה להתאים כלי נגינה לכישורים המוסיקליים ולמוגבלות הפיזיולוגית של כל ילד לצורך שילוב נגינה כעבודה פרטנית וקבוצתית.
כמו כן עבדתי עם קבוצה של חוסים במוסד לבעלי לקויות שכליות ופיזיולוגיות אך עם כישורים מוסיקליים תוך התאמת הכלי למוגבלות הפיזיולוגית. עם קבוצה זו הצלחתי להגיעה לרמה של נגינה התזמורת בהופעות שונים הארץ לפני קהל מעורב.
גם כאן מה שעניין אותי היה התאמת כלי הנגינה לכל אחד בהתאם ליכולתו הפיזיולוגי והשכלית לדוגמה: סולן התזמורת היה נער עיוור, סובל משיתוק מוחין עם אפילפסיה אך עם שמיעה מוסיקלית מצויינת – הכלי שהתאמתי לו היתה מפוחית פה מחוברת ברצועות לראשו ולצווארו.
במהלך השנים היו עוד נסיונות של תוצאות מדהימות במקרים מסובכים החל מאלצהיימר, סכיזופרניה, פרקינסון, פיגור שכלי, שיתוק מוחין ועוד.
עלי לציין כי נושא התאמת כלי הנגינה ליכולת המטופל היה בשילוב הדוק עם הצוות המטפל במיוחד מתחום הרפוי בעיסוק וקלינאיות תקשורת.
מין הראוי לציין כי בעקבות פרסום עבודותי בתחום טיפול במוסיקה עבור מוגבלים בשכלם, נפשם וגופם הוזמנתי להנחות סדנאות ולהרצות במקומות שונים בארץ ובכנסים בינלאומיים במקומות כמו אנגליה – לונדון, בריסטול, קנט ליברפול, זגרב, קוסובו וארצות הברית וכמובן בארץ,
