ההיסטוריה האנושית מלאה בעובדות כי כעס לביטויו השונים מהווה חלק בלתי נפרד מהתנהגויותיו של האדם. משפטים כמו: "האדם רע מנעוריו, האדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו, איזהו הגיבור הכובש את יצרו? אדם לאדם זאב" מצביעים על קשר הדוק בין היצר לכעס.

ניסיוני המקצועי מחזק יום יום את אמונתי ותפיסת עולמי כי יש ביכולתו של האדם לבחור את רגשותיו, מחשבותיו החלטותיו והתנהגויותיו.
עלינו לזכור כי תחושות אינן רגשות המופיעים אצל כל אחד ואחת מאתנו, תחושות הן למעשה סוג של תגובות שאנו בוחרים ואכן, להוציא מצבים בהם האדם נמצא במסגרת שנכפתה עליו ועובר תהליכים של שטיפת מוח או התניה ניסויית ברור הוא כי האדם שולט במחשבותיו ומאחר ורגשותיו נובעים ממחשבותיו הוא יכול לשלוט גם על רגשותיו.
מחשבותיו של האדם שייכות לו בלבד, הוא ורק הוא יכול להשהותן, לשנותן ולחשפן. אף אחד לא מסוגל לחדור לראשו של האדם ולחוות את המחשבות כפי שעושה זאת האדם עצמו.

הכעס הוא למעשה תגובה אישית למצב בו ציפיות מהמציאות אינן מתגשמות. כעס הוא למעשה תוצאה של בחירה והרגל, כלומר מדובר בתגובה נרכשת ונלמדת הנובעת בדרך כלל מתסכול ומובילה להתנהגות שבדרך כלל אין לה גמול פסיכולוגי ולהיפך. כמו כל הרגשות, הכעס הוא תוצאה של מחשבה, תגובת הכעס מתרחשת במהירות ברגע שהאדם נחשף למציאות שאינה רצויה לו. ניתן לראות בהתפרצויות כעס חזקות וחמורות מעיין צורה מסוימת של שיגעון "בעידנה די רתחה" ברגע שהאדם למעשה אינו שולט על התנהגותו יש בה מאפיינים של "שיגעון".